ספר תולדות אדם (א-כז)
פרק ה' נפתח במילים "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (א). הפרק מפרט את תולדותיו של אדם דרך שושלת מרכזית אחת שמובילה תוך עשרה דורות אל נח: אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך, נח. הכתוב לא מרחיב לגבי מה שהתרחש באותם הדורות ולא מתאר את פועלם של האישים המוזכרים. יוצא דופן בעניין הוא חנוך לגביו טורח הכתוב לציין כי: "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים" (כד).
הולדת נח (כח-לא)
הכתוב מתאר את לידתו של נח ומתאר כיצד כבר בלידתו של נח אביו, למך, מצפה ממנו להיות זה שינחם את העולם מקללת אדם הראשון: "וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'" (כט).
הולדת בני נח (לב)
בסיום הפרק מציין הכתוב את הולדת בניו של נח - שם, חם ויפת.