מחזה או מזוזה?

לעיתים רחוקות ניצב הארכאולוג מול תגלית מרעישה השופכת אור על התרבות ומנהגי הפולחן בעת העתיקה. תגלית כזו מצאנו באזור עמק האלה, באתר חורבת קיאפה המזוהה עם 'שערים' המקראית.

במקום נחשפה עיר מבוצרת מראשית המאה העשירית לפנה"ס, המיוחסת לימיו של דוד המלך. במבנה גדול הצמוד לשער נמצאו דגמי מקדשים, האחד מחרס והשני מאבן. דגם האבן, שגובהו 35 ס"מ, שופך אור חדש על הבנייה המונומנטלית בתקופת המקרא בארץ ישראל. מן הממצא ניתן להבין את הסגנון הארכיטקטוני שבנה שלמה בקריה השלטונית בירושלים כמתואר במלכים א, פרקים ו'-ז'.

בתמונה: דגם אבן בחרבת קיאפה, צילום: גבי לרון, באדיבות משלחת חפירות קיאפה

לדגם האבן חזית מעוטרת בקורות גג המאורגנות בקבוצות של שלוש, ושלוש מסגרות נסוגות סביב פתח הדלת. תיאורו של בית המקדש שבנה שלמה המלך אינו פשוט להבנה, ופרשנים וחוקרי מקרא עסקו בכך רבות. בעקבות התגלית יש בכוחנו לפרש מונחים טכניים שפירושם המקורי אבד במהלך הדורות.

מחזה או מזוזה? בתיאור בית יער הלבנון נאמר: "ושקופים שלושה טורים ומחזה אל מחזה שלוש פעמים" (ז', ד). יש כאן תיאור של פתח המעוטר במסגרות נסוגות. השקופים הם משקופים, כפי שפירשו בתרגום השבעים, וכן רש"י ורד"ק. המילה "מחזה" היא כנראה טעות סופר בה התחברו האותיות ז' + ו' ונוצרה האות ח'. אם נפרק את האות ח' לשתי האותיות המקוריות, תתקבל המילה "מזוזה". פירוש המשפט הוא לפיכך: משקופים בשלושה טורים ומזוזה אל מזוזה שלוש פעמים.

עיצוב הפתחים במקדש. בתיאור בית המקדש מופיע בכניסה להיכל הביטוי "מזוזות... רבעית" (ו', לג) ואילו בכניסה לקודש הקודשים "מזוזות חמישית" (ו', לא). הדגשת פתחי ארמונות ומקדשים, המוכרת בדגם מחורבת קיאפה, מתוארת גם הלכה למעשה במסורת המקראית אודות מפעלי הבנייה של שלמה המלך. עתה ברור שהכניסה לארמון הייתה מעוטרת בשלוש מסגרות, הכניסה למקדש בארבע מסגרות, והכניסה לקודש הקודשים בחמש מסגרות. יש לפנינו שפה אדריכלית היודעת להדגיש חשיבות של פתחים בהתאם למספר המסגרות סביב הפתח.

"שקופים אטומים" - החלונות במקדש מתוארים כך: "ויעש לבית חלוני שקפים אטומים" (ו', ד). נראה לומר שהכוונה לחלונות בעלי משקופים אטומים, כלומר לא החלון אטום אלא המשקוף. כך מוכר במגוון שנהבים מתקופת הברזל, שבהן רואים ראש אישה נשקף מחלון, שלו שלוש מסגרות.

כתבו: סער גנור – רשות העתיקות, פרופ' יוסף גרפינקל וד"ר מדלן מומצוגלו – האוניברסיטה העברית בירושלים

באדיבות אתר 929