כפיות טובה היא מידה גרועה מאוד, ובסופו של דבר גם לא משתלמת לאדם, כי הרעה תחזור אליו.
"מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תמיש [תָמוּשׁ] רָעָה מִבֵּיתוֹ" (יג)
שלמה מתייחס כאן לבעיה שהעסיקה מאוד את דוד אביו - כפיות טובה.
דוד עשה טובות להרבה אנשים, אך הם השיבו לו רעה תחת טובה, כך למשל בסיפור עם נבל הכרמלי:
"וְדָוִד אָמַר אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מְאוּמָה, וַיָּשֶׁב לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה" (שמואל א כ"ה, כא)
ובמספר מזמורי תהילים הוא מתייחס לנושא זה, למשל: "יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי" (תהילים ל"ה, יב)
הביטוי 'רעה תחת טובה' נזכר בקשר לשני אנשים נוספים:
יוסף: "הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה" (בראשית מ"ד, ד); אמנם במקרה זה מדובר בהאשמת שווא, שהרי יוסף שם את הגביע באמתחת בנימין כדי להפליל את אחיו; אך עדיין ניתן ללמוד מכאן, שהמידה של הכרת הטוב היתה חשובה מאוד ליוסף. יוסף עצמו השיב לאחיו טובה תחת רעה, כאשר פירנס אותם במצרים ולא הזכיר להם שמכרו אותו.
ירמיהו: "הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה? כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי! זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה, לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם" (ירמיהו י"ח, כ)
מהו העונש לאדם המשלם רעה תחת טובה?
♦ יתכן שזהו עונש חברתי, שהוא תוצאה של מעשיו: "כי לא ימצא מי משתדל להצילו מהרעה, הואיל ואינו משלם כמו הגמול" (מצודות).
♦ יתכן שמדובר בעונש א-להי: "ה' משלם מדה כנגד מדה, והגם כי האדם המריע יכול לשוב מדרכו, המשלם רעה תחת טובה יתן לו ה' כמדתו, שגם אם ישוב ויעשה טוב ישלם לו ה' רעה תחת טובה, והרעה לא תמוש מביתו גם בעת ייטיב מעשיו" (מלבי"ם)
♦ גרסת הכתיב – "לא תמיש" - יכולה לרמז על עונש מכוון על ידי מנהיג: אם אתה רואה אדם המשלם רעה תחת טובה - אל תסיר רעה מביתו, כלומר הענש אותו בחומרה.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך אתר הניווט בתנ"ך