דברי ה' לשלמה בדברי הימים

בפרקנו מתוארת ההתגלות השנייה של ה' לשלמה בגבעון שמגיעה לאחר סיום חנוכת המקדש. התוכן של ההתגלות פשוט לכאורה: אם המלך והעם יעשו את הטוב בעיני ה', המקדש ימשיך להתקיים, ואם לא, המצב יהיה רע: פורענות תגיע ואיתה גם חורבן המקדש.

איננו יודעים בוודאות מתי נכתב ספר דברי הימים, אך אנחנו בהחלט יודעים שהוא נכתב בימי הבית השני, כשבית המקדש כבר פעיל. לאור ידיעה זו נשוב לקרוא את תיאור התגלות ה' לשלמה.

ספר דברי הימים מוסיף כמה פסוקים שלא כתובים בספר מלכים. בספר מלכים כתוב כך: "שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתְךָ וְאֶת-תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם-שְׁמִי שָׁם עַד-עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל-הַיָּמִים" (מלכים א ט', ג) ואילו בדברי הימים בין שני חלקי הפסוק יש הרחבה של דברי ה': "שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִי לְבֵית זָבַח. הֵן אֶעֱצֹר הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר וְהֵן-אֲצַוֶּה עַל-חָגָב לֶאֱכוֹל הָאָרֶץ וְאִם-אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי. וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן-הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת-אַרְצָם. עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה לִהְיוֹת-שְׁמִי שָׁם עַד-עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל-הַיָּמִים" (יב-טז).

ספר דברי הימים מרחיב את דברי ה', ומביא דברים חיוביים שה' אומר על המקדש ועל היחס שלו לעם ישראל. ה' אומר שהוא עתיד לשמוע לתפילות של עם ישראל. גם כאשר הם יחטאו אם לאחר מכן ישובו בתשובה ויתפללו, ה' יסלח להם ו"אֶרְפָּא אֶת-אַרְצָם" (יד). נראה שספר דברי הימים אמנם מספר את מה שארע בימי הבית הראשון, אך הוא מתייחס למה שעומד לנגד עיניו. ספר דברי הימים נושא תפילה שהבית השני לא יסיים את תפקידו כמו שארע לבית הראשון. כחלק מכך מבקש ספר דברי הימים להציג תפיסה יותר רכה. הוא מרחיב את דברי ה' ואומר שעם ישראל תמיד יוכלו לשוב בתשובה, וה' תמיד ישמע אל תפילתם.