"בֶּן אִשָּׁה מִן בְּנוֹת דָּן וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כָּל פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן לוֹ עִם חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ" (דברי הימים ב ב', יג)
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן יג
אמר ר' חנינא בן פזי: אין לך גדול מכל השבטים משבט יהודה ואין לך ירוד מן שבט דן שהיה מן השפחות...
אמר הקב"ה: יבוא ויזדווג לו [=בצלאל מיהודה לאהליאב מדן, ששניהם יחד הצטרפו למלאכת המשכן; שמות ל"א, ב-ו].
שלא תהא רוחו גסה שגדול וקטן שוין לפני הקב"ה.
אמר רבי חנינא: לעולם אל יגיס אדם בכבודו.
המשכן נעשה בשני שבטים אלו ואף בית המקדש כן עשוהו שלמה מיהודה וחירם מדן:
שנאמר: "בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי" (מלכים א ז', יד),
ובדברי הימים כתיב: "בן אשה מן בנות דן" (דברי הימים ב ב', יג) -
שהיה אביו מנפתלי ואמו מדן.
(על כך ראו גם בפוסט של יהודה קיל וברד"ק)
מדרש תנחומא - מדרש אגדה על חמשה חומשי תורה. המדרש החל להתגבש בארץ ישראל במאה החמישית אולם המשיך ונערך עד סוף המאה השביעית. המדרש בנוי מחטיבות של דרשות העוסקות בפסוקים הראשונים של כל סדר מקראי. (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)