"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית י"ב, ב)
לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים:
ממעטת פריה ורביה, וממעטת את הממון, וממעטת את השם,
לכך הוזקק לשלש ברכות הללו שהבטיחו על הבנים, ועל הממון, ועל השם...
"והיה ברכה" - הברכות נתונות בידך, עד עכשיו היו בידי, ברכתי את אדם ואת נח ואותך, ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ.
דבר אחר: "ואעשך לגוי גדול" - זהו שאומרים אלהי אברהם, "ואברכך" - זהו שאומרים אלהי יצחק, "ואגדלה שמך" - זהו שאומרים אלהי יעקב.
יכול יהיו חותמין בכולן? תלמוד לומר: "והיה ברכה" - בך חותמין ולא בהם.
רש"י - ר' שלמה יצחקי. גדול פרשני המקרא והתלמוד. חי בצרפת בין השנים 1040-1105. הקים ישיבה בטרואה, בה עסקו לא רק בלימוד תלמוד אלא גם בלימוד מקרא. מצאצאיו: רשב"ם; רבנו תם; ר' יצחק הזקן מבעלי התוספות.