אי הוודאות צריכה להניע לעשייה

אחת העצות של קהלת לחיים מעניינים ומאתגרים היא:

"שמר רוח לא יזרע, וראה בעבים לא יקצור.

כאשר אינך יודע מה דרך הרוח, כעצמים בבטן המלאה,

ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל.

בבקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך

כי אינך יודע אי זה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים" (ד-ו)

עצה זו, המתייחסת לרוח, עומדת בניגוד לדבריו של קהלת בתחילת הספר: "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן, סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ" (א', ו) -

בתחילת הספר הדגיש קהלת את הוודאות - במבט כולל, המתבונן במציאות מלמעלה, ההתנהגות של הרוח היא קבועה, הרוח תמיד הולך וסובב באותם מקומות, ולכן החיים משעממים;

לקראת סוף הספר, קהלת מדגיש דווקא את אי-הוודאות - מנקודת מבט אנושית: "אינך יודע מה דרך הרוח" (ה); אי אפשר לדעת מה בדיוק יהיה כיוון הרוח ובאיזה דרך יילך, ולכן החיים מעניינים.

אי-הוודאות לגבי כיוון הרוח, ובאופן כללי יותר - מזג האויר, מציבה אתגר בפני החקלאי - החקלאי צריך לדעת מה יהיה מזג האויר בזמן הקרוב, כדי לדעת אם כדאי לזרוע, ואם הזרעים יצליחו; אבל קהלת מציע לחקלאי שלא לחכות, כי "שומר רוח - לא יזרע, ורואה בעבים - לא יקצור" (ד): מי ששומר ומחכה שהרוח תהיה בכיוון הנכון, ייתכן שיחכה לנצח ולא יזרע כלל; מי שמחכה שיגיעו עננים, ובאופן כללי יותר - שמזג האויר ישתנה בהתאם לחשבונותיו, ייתכן שלא יזרע כלל ולכן גם לא יהיה לו מה לקצור.

הרוח היא רק משל, כמו שנאמר בפסוק הבא: "כאשר אינך יודע מה דרך הרוח... ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל" (ה): אי אפשר לדעת מה התכניות של ה', ולכן צריך לדעת לפעול גם בתנאים של אי-וודאות, ולא לחכות ולצפות שכל העובדות יתבררו.

ואיך אפשר לפעול בתנאים של אי-וודאות? כמו שכתוב בפסוק הבא: "בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך" (ו): מכיוון שאיננו יודעים את דרך הרוח, יש לזרוע פעמיים - גם בבוקר וגם בערב, בתקוה שלפחות פעם אחת תצליח. הזריעה היא משל לתחילת הביצוע של רעיון חדש; אי הוודאות בחיים צריכה להביא אותנו, לא לשיתוק אלא להיפך, לעשייה כפולה - לעשות עוד ועוד, לנסות לבצע עוד ועוד רעיונות חדשים, בתקוה שלפחות חלק מהם יצליחו: "כי אינך יודע אי זה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים" (ו).

מתוך אתר הניווט בתנ"ך